 | | | מוהנא פארס - ניצני טכניון | |
מר מוהנא פארס
בוגר מחזור י, בית הספר למנהיגות חינוכית
בעל תואר מוסמך במנהל החינוך ותואר בוגר בוגר במתמטיקה וסטטיסטיקה, שניהם מאוניברסיטת חיפה. בעל תעודת הוראה במתמטיקה לבתי ספר התיכון ובוגר שתי תכניות להכשרת מנהלים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת חיפה. מר מוהנא התחיל את עבודתו כמורה למתמטיקה ומחשבים בבתי ספר שונים בצפון, הקים וניהל את בית הספר היסודי-קהילתי בחורפיש. לאחר סיום לימודיו במכון מנדל עבד במנהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך כממונה על שכר המורים ומשם עבר להיות מפקח מחוז למגזר הדרוזי במחוז הצפון. כיום הוא הממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי במשרד החינוך.
ליצירת קשר: muhana@education.gov.il
ניצני טכניון
מחקרים בינלאומיים ודוחות של ארגון O.E.C.D מצביעים על קשר מובהק בין השכלה לבין תעסוקה. מחקרים רבים מראים את השפעת ההשכלה על מגוון רחב של תופעות החל בהשפעה חזקה על סיכויָו של הפרט למצוא עבודה ולהתפרנס בכבוד וכלה בהשפעה ברמה הלאומית על קצב הצמיחה.
בדוח מצב המדינה, 2009 של מרכז טאוב, כותב פרופ' דן בן-דוד על הקשר בין השכלה ותעסוקה, ומראה שמדינת ישראל משקיעה 4.5% מהתוצר הלאומי במו"פ לעומת 2.1% במדינות O.E.C.D ו-2% במדינות G7; כמו כן מראה הדוח כי 43% מהייצוא הישראלי הם מתחום ההיי-טק.
מן הזווית ההיסטורית, נקודת הזינוק של העדה הדרוזית עם קום המדינה בהשוואה לשאר הקהילות הייתה נמוכה מאוד: ב-1948 היו שני אקדמאים דרוזים בלבד, ובשנות השישים והשבעים היה מספר נמוך של סטודנטים בני העדה. פריצת הדרך נעשתה בסוף שנות התשעים. כיום לומדים מעל 2,000 סטודנטים דרוזים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, ו-164 סטודנטים לומדים בטכניון. אנו עדים, אם כן, לשינוי במספר הסטודנטים, בשיעור הנשים ובמגוון מקצועות הלימוד. אך מספר זה נמוך עדיין בהשוואה לשיעור הדרוזים באוכלוסייה וצריך לשאוף להגדילו.
כדי להשתלב בחיי החברה הישראלית, חובה להכשיר דור משכיל בוגר פקולטות יוקרתיות המחובר לתרבות הישראלית והעולמית מחד גיסא ולמורשתו הדרוזית מאידך גיסא. עליו להיות גם בעל מחויבות חברתית גבוהה. לבוגר הטכניון סיכוי גבוה מאוד להשתלבות בשדה ההייטק הישראלי.
|